דום נשימה חסימתי

דום נשימה חסימתי, הנקרא באנגלית Obstructive Sleep Apnea, הוא מצב חמור שאף עלול לסכן חיים. דום נשימה חסימתי שאינו מאובחן עלול לגרור בעיות וסכנות רבות, שבין החמורות שבהן ניתן למנות התקפי לב, שבץ, דופק בלתי סדיר, יתר לחץ דם ומחלות לב. גם במצבים חמורים פחות, דום הנשימה החסימתי עלול להביא לעייפות במהלך היום ועמה גם סיכון גובר לתאונות, ירידה ביעילות ובתפקוד, ירידה באונות ופגיעה במערכות יחסים.

 

העמותה הלאומית לשינה בארה”ב מעריכה כי בארה”ב לבדה סובלים מדום נשימה חסימתי כ- 18 מיליון מבוגרים, והיא משפיעה בנוסף גם על כ-2%-3% מהילדים. עם זאת, במקרים רבים אלו הסובלים מדום נשימה חסימתי אף אינם מודעים לכך. על כן, כדאי לשים לב לסימנים. אם אדם הקרוב אליכם מעיד כי אתם נוחרים בקול לעיתים קרובות, ומתעוררים בפתאומיות משוועים לאוויר, גשו להתייעץ עם מנתחי הפה והלסת שלכם.

 

מהו דום הנשימה החסימתי ומה קורה במהלך תופעה זו? דום הנשימה החסימתי נגרם עקב חסימת דרכי האוויר העליונות מסיבות שונות, וביניהן רקמה עודפת, שקדים מוגדלים או לשון מוגדלת. להיווצרות המצב עלולים לתרום גם שרירי דרכי האוויר, שעוברים במהלך השינה הרפייה ועלולים לקרוס, ולצידם גם מעברי האוויר שבאף או מיקום הלסתות. הפסקת הנשימה (המכונה אפניאה) הנגרמת כתוצאה ממצב גופני זה, מביאה להוראה מיידית מן המוח להעיר את האדם הישן כך שתהליך הנשימה יאותחל. אם מתקיימות מעל 30 הפסקות נשימה (אפניאות) במשך 7 שעות שינה, המצב מוגדר כדום נשימה. במקרים חמורים במיוחד תועדו הפסקות נשימה באורך של דקה עד דקה וחצי, ובשכיחות של כ-500 פעמים בלילה.

quin-stevenson-3oyeaivM_fE-unsplash (1)
quin-stevenson-3oyeaivM_fE-unsplash (1)

לדום הנשימה החסימתי יש מספר דרכי טיפול. מנתחי הפה והלסתות שלכם יבחרו עבורכם את הטיפול המתאים ביותר בהתאם למצב: קל, בינוני או חמור. הטיפול יכול לנוע בין שינויי התנהגות והרגלים פשוטים, ועד שימוש במתקנים אוראליים או מכשירי לחץ אוויר. מעבר לכך, במקרים מסויימים, עשויים כירורגי הפה והלסת שלכם להמליץ על ניתוח. ואולם, חשוב לזכור כי אין טיפול כירורגי מוסכם ואחיד. הטיפול נקבע על סמך מבנה האף והגרון הייחודי של המטופל, מדידת נתיבי האוויר ואיתור נקודות החסימה בין האף לריאות.

 

בין היתר, מבצעים כירורגי הפה והלסתות וכירורגים של א.א.ג את הפעולות הכירורגיות הבאות:

 

אנגיופלסטיקה של הענבל, החיך, הלוע – פרוצדורה המקצרת ומקשיחה את החך הרך ע”י הסרה חלקית של הענבל ושל קצה החך הרך.

 

השעייה של עצם ההיואיד – עצם ההיואיד ממוקמת מעל לגובה הגרוגרת. פרוצדורה זו קושרת את עצם ההיואיד לסחוס התירואיד וכך מייצבת את חלק זה של דרכי האוויר.

 

קידום של שריר מקדם הלשון – פרוצדורה זו מהדקת את גיד הלשון הקדמי ומפחיתה את יכולת תנועת הלשון לכיוון הגרון. ניתוח זה מבוצע לרוב יחד עם לפחות אחת משתי הפרוצדורות הקודמות שתוארו.

 

קידום הלסתות – הזזת הלסת העליונה והתחתונה קדימה יחד עם הרקמות הרכות של הלשון והחך ופתיחת דרכי האוויר. למטופלים מסוימים זו הדרך היחידה שמסוגלת לייצר את מעבר האוויר הדרוש.